כמה הרהורים על תודעת שפע

יוצא ששוב אנחנו מפרקים בית שלם ומוסרים הלאה את כל רכושנו. עשינו את זה שנה לפני שנסענו לפה. חילקנו הכל ועברנו להתגורר עם אבא שלי, למלא את הבית שהתאלמן מאמי ולחסוך כסף לקראת המסע שלנו. והנה שוב אנחנו לפתחו של מסע. וארבע המזוודות שהגענו איתן לפה- קלים כמו הרוח- הפכו לבית שלם עם מדפי ספרים ושידות צבעוניות וקערות פירות וכלי מטבח ולגו בכל מקום. עוד ועוד לגו. Continue reading "כמה הרהורים על תודעת שפע"

המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 9: שיקול הדעת מול שיקול הלב

היינו בארץ
פגשנו המון אנשים אהובים, נהדרים
הספקנו לקיים מפגש אחד על היציאה מהמטריקס
ובו פגשנו עוד אנשים מיוחדים במינם
נשאלנו המון שאלות
על חלקן היו לנו תשובות
באחרות אנחנו עדיין מהרהרים

Continue reading "המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 9: שיקול הדעת מול שיקול הלב"

המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 6: מדד המעוף שלי

בלי מספרים הפעם.

נולדתי להורים צעירים מאוד וזרוקים מאוד. גדלנו לצד שתי מילים ארוכות, משכנתא ואוברדראפט – המילה הראשונה שידעתי באנגלית. כשהוריי גירדו שקל לשקל ובנו בית באמצע חורשת פקאנים, עברנו אליו עם שטיחים וכריות. בלי רהיטים. Continue reading "המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 6: מדד המעוף שלי"

המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 5: כמה עולה לנו הכסף שלנו?

נכון שהשאלה הזאת נשמעת משונה?

אנחנו רגילים לחשוב על כסף במונחים של רווח והפסד. או שאנחנו מרוויחים אותו או שאנחנו מפסידים. או שאנחנו בפלוס בבנק או שאנחנו במינוס. חוסכים או נחסכים.

לפני כמה שנים גילינו שעולה לנו הרבה מאוד להרוויח כסף.

Continue reading "המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 5: כמה עולה לנו הכסף שלנו?"

המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 4: בעצם, לאן?

לקח לנו כמעט עשר שנים וחמישה מעברים בארץ ובחול בניסיון לברר לאן בעצם פנינו. גרנו בעיר גדולה ובכפר מבודד, במושב ובעיר קטנה, בדירות ובבתים פרטיים, עם שכנים ובלעדיהם, ניסינו חינוך ביתי וניסינו בית ספר. היינו צמחוניים, טבעוניים, רו-פודניקים, אוכלי בשר. היינו בעולם השלישי ובעולם הראשון. עצמאיים ושכירים.

למדנו שני דברים-

Continue reading "המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 4: בעצם, לאן?"

המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 3: קדושת הפנאי

לפני שנתיים וקצת נחתנו בקנדה עם ארבע מזוודות, אחת מהן נקרעה בדרך.
לא היו לנו פה משפחה או חברים, לא הצעות עבודה ואפילו לא טלפון מקומי. בלילה הראשון נסענו באוטו שכור וחיפשנו – בלי מפה ובלי ג׳י פי אס – את הבית ששכרנו בו חדר לשבוע. היה חושך וגשם ובמושב האחורי ישבו שתי ילדות רעבות אחרי שלושה קונקשנים של טיסות. זה שלבסוף מצאנו את המקום היה מבחינתנו הוכחה לקיומה של השגחה פרטית. או אלוהים. או הרוח הגדולה. תקראו לה איך שתרצו.

Continue reading "המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 3: קדושת הפנאי"

המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 2

כמה תגובות קיבלנו על הפוסט הקודם… בפומבי ובפרטי, בסמס, ובמייל (ואם לא היינו חיים עכשיו בקנדה בטח גם היו מתקשרים, אבל המרחק הוא סוג של הגנה מטלפונים מצלצלים…)

תמיד יש איזה שוק מכך שלכל אחד יש דיעה על מה שאתה עושה בחיים שהם, אחרי הכל, שלך

. Continue reading "המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 2"

המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 1: צעדים ראשונים

בימים אלו אנו עושים את צעדינו הראשונים ביציאה מן המטריקס.

כלומר, את הצעדים הראשונים ממש עשינו כשהבנו שאורח החיים של עבודה- בית-שינה- תשלומים לא מתאים לנו. כשהבנו שהוא כנראה אינו אורח חיים מיטיב עבור אף אדם.

הצעד הבא היה לשלוח איזו הצהרת כוונות ליקום, על הכוונה שלנו לצאת מהמטריקס. בלי לדעת איך זה יקרה ומה יקרה, התחלנו לספר לכולם מסביב שאנחנו פורשים. כששאלו אותנו איך זה עומד להיראות אמרנו שעדיין אין לנו תשובות. אבל ידענו שזה קורה. שאנחנו לא ממשיכים באותה הדרך.

Continue reading "המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 1: צעדים ראשונים"