על הרגע בו זכיתי בפרס ראש הממשלה

ביום ראשון בבוקר משהו משך אותי אל מדף האלבומים הישנים של אמי. נדמה לי שלא הסתכלתי בהם מאז השבעה שלה, לפני שש שנים. בעודי מדפדפת בתמונות חשבתי לעצמי שעדיין לא שתיתי כלום הבוקר, לא הסתרקתי, ומה אני בכלל מחפשת כאן? אמי הופיעה בתמונות כחיילת, זמרת בלהקה צבאית, על  חוף הכנרת עם אבי, שניהם בני עשרים. צעירה בחצי חיים ממני עכשיו. ואז הבהב הטלפון, שהיה מונח ליד האלבומים, עם מספר לא מוכר. ושוב המחשבות: לא שתיתי עדיין, לא התחלתי את היום, מה טלפון עכשיו? ובכל זאת עניתי. ומזל שעניתי. זה היה הטלפון שבישר לי על זכייתי בפרס ראש הממשלה ליצירה לשנת 2018!

המשך קריאת הפוסט "על הרגע בו זכיתי בפרס ראש הממשלה"

חיי קרוון – פרק 2

חיי קרוון. התחלנו לקום מאוחר בבקרים. בעיקר מאז שגילינו את כיסויי החלונות האטומים נגד האור ונגד הקור. הבוקר עולה וחולף ואנחנו מכורבלים בחשיכה חמימה. יש מטיילים סביבנו שמקפלים גגונים, מרימים סככות, מדליקים אש, מגלגלים צינורות בקבינה, עומדים בשבע בבוקר, אחרי כל אלה, עם כוס תרמוס מעלה אדים ומתבוננים בנוף היער. לא אנחנו! המשך קריאת הפוסט "חיי קרוון – פרק 2"

חיי קרוון – פרק 1

טסנו חמש וחצי שעות ועדיין נחתנו באותה ארץ. דברים כאלה כנראה לא יפסיקו להפליא את מי שמגיע מארץ קטנה. הטלפון נדלק בתום הטיסה. אותו סים קארד. אותה שפה. אותו רישיון נהיגה. אפילו אותו סופרמרקט עם האירגון הפנימי המוכר במדפים. רק השמיים בהירים מאוד ואחרים.

המשך קריאת הפוסט "חיי קרוון – פרק 1"

מכתב פרידה מבית

זו הכניסה לבית שלנו,
עם המדרגות המשחירות מגשם,
והגינה הפראית. לפה חזרתי הלילה מסן פרנסיסקו, ומכאן נעזוב בעוד שלושה ימים ונצא מחדש למסע. ״כמה פעמים עוד נראה לך שנפרק בית?״ הראל שאל אותי לפני כמה ימים. למרבה המזל היינו עסוקים כל כך באריזה שהשאלה נשארה תלויה באוויר.

המשך קריאת הפוסט "מכתב פרידה מבית"

לבוא לביקור בארץ שלך

1. לבוא לביקור בארץ שלך.
משפט בלי שום היגיון. או שהארץ הזאת שלך או שאת מבקרת בה. אי אפשר גם וגם. אבל עובדה: את עומדת לבקר בארץ שלך. שהות של חודשים ארוכים מדי שנה בחו"ל הופכת אותך למבקרת. עדיין הלב שלך מתעקש שהארץ הזאת שוכנת בו. בשפה שלו, זו דרכו לומר לך שהיא שלך. המשך קריאת הפוסט "לבוא לביקור בארץ שלך"

קנו ספר לחג – כל ספרי במחיר מיוחד לשנה טובה!

אֵיזהֶ רֵיחַ עָמַד בַּחֲדָרִים?
אֵדֵי טִגּוּן קְצִיצוֹת מֵהַמִּטְבָּח,
עֲמִילַן סְדִינִים מְיֻשָּׁרִים
עַל מִטּוֹת בַּרְזלֶ. גֶּשֶׁם מִבַּעַד לַחַלּוֹן,
אֲבַק מִלִּים הִמְתִּיק כְּטַאלְק, בְּצַוְּארוֹניֵ
הַחֻלְצוֹת פָּרַח בֹּשֶׂם שֶׁלִּפְניֵ כֵן הָיָה
וְרָדִים שֶׁקֹּדֶם
הָיוּ גֶּשֶׁם וַאֲדָמָה
וּתְשׁוּקַת שֶׁמֶשׁ וְחַיִּים.

יָשַׁבְתִּי עַל בִּרְכֵּי אֲחֵרִים.
בִּטְנָם הָיְתָה לִי גַּב, זרְוֹעוֹתֵיהֶם — קִירוֹת.
הָיָה לִי בַּיִת עָשׂוּי בְּניֵ אָדָם. המשך קריאת הפוסט "קנו ספר לחג – כל ספרי במחיר מיוחד לשנה טובה!"

סתיו וחורף: סופש כתיבה בסן פרנסיסקו באוקטובר, הרשמה לסדנאות ינואר בישראל, ועוד

הקיץ מגיע לסיומו, הגעתי לארץ מתקרבת, הלב שלי מתחיל לפעום באותה התרגשות מוכרת של לפני נסיעה הביתה, ונראה שעומד להיות סתיו עמוס לטובה בכתיבה, בערבי שירה ובמפגשים. הנה כמה מהמקומות בהם נוכל להיפגש סביב מילים טובות וגם מידע על ההרשמה שנפתחה לסדנאות החורף. המשך קריאת הפוסט "סתיו וחורף: סופש כתיבה בסן פרנסיסקו באוקטובר, הרשמה לסדנאות ינואר בישראל, ועוד"

האמנית הישראלית שיצאה מהמטריקס ועברה למערב קנדה: ראיון עם אליאור שניר

אני מתרגשת להכיר לכם את אליאור שניר. זה עתה בילינו ביחד ארבעה ימים מהממים. אליאור היא דוגמא חיה ונושמת ומאירת פנים למי שיצאה מהמטריקס ומצאה את עצמה בבית עץ יפהפה על ראש הר, בעיירה ציורית קטנה במערב קנדה. המשך קריאת הפוסט "האמנית הישראלית שיצאה מהמטריקס ועברה למערב קנדה: ראיון עם אליאור שניר"

קריאה ב״נלסון סטאר״, העיתון המקומי של נלסון

לוח מודעות:

**חתול נעדר- 200 דולר למוצא.
״החתול שלי, ווינסטון, נראה לאחרונה ברוזמונט בראשון 27.5. קעקועים בשתי האזניים, באחד מהם ת״ז של החתול ובשנייה המילה ״ווטאנג״

**ניקוי ארובות במחירי שנה שעברה למזמינים היום! המשך קריאת הפוסט "קריאה ב״נלסון סטאר״, העיתון המקומי של נלסון"