נזכרתי השבוע איך נשבר לי הלב כשהייתי בת עשרים ואחת. נעם עזב אותי אחרי שנתיים וחצי, דירה בתל אביב וחתול. אין, חשבתי שהחיים שלי כבר סגורים קדימה, הייתי מאוהבת כמו אלפקה, חיינו רק במסיבות ובימים ישנו, לא ראיתי ממטר. ואז נזרקתי משם. אני לא זוכרת מה היה, איך הצלחתי להמאיס את עצמי עליו, אני רק זוכרת שהייתי בכזה הלם שבמשך שבועיים בקושי הצלחתי לאכול. אחרי שבועיים אמא שלי לקחה אותי לשיחה ואמרה לי שבשביל שום גבר לא מפסיקים לאכול, ושעכשיו היא תטפל בי כמו שטיפלו בניצולי שואה שהגיעו לארץ ולא זכרו כבר איך אוכלים: היא הכינה מרק עוף והאכילה אותי בכפית קטנה. אני לא יכולה לשכוח את זה. איך היא ישבה והאכילה אותי כפית אחרי כפית.
אחר כך היא אמרה לי להתרחץ.
לצאת החוצה.
בבוקר הכריחה אותי להתלבש. ללכת לעבודה. זה היה נורא כי הייתי עיתונאית ונעם היה צלם באותה מערכת עיתון אבל אמא שלי אמרה לי תלכי! ובטלפון בימים האלה היא כל פעם חזרה על המילים שבסוף הפכו למנטרה שלי: ״תנועות קטנות, תנועות קטנות״. איזה אמא היתה לי. ואיך בתוך האופק, שבבת אחת נרמס לי, התחלתי להזדקף ולייצר מעצמי משהו חדש.
.
נזכרתי בזה עכשיו עם כל האופק הלא ברור הזה. השיגרה שהיא לא שיגרה. הבקרים המשונים האלה, שלא ברור לאן מוליכים בהם את האנרגיה. וההבנה שהעולם שהיה הוא בכלל לא העולם שיהיה והוא בכלל בכלל לא העולם שעכשיו, וכמה עולמות בדיוק יכולה הבת אדם להחזיק?
.
אז אני עושה תנועות קטנות. מבשלת. עובדת עם גלעד סליקטר המושלם על כתב יד משותף של שנינו. פוגשת את תלמידיי המתוקים בזום. בלי אירועי ספרות ומפגשים והרצאות וחברות, בחיי, נדמה לי שאני בטרנינג מאז פברואר, אני משננת לעצמי בבוקר: ״תנועות קטנות, תנועות קטנות״
.
כחלק מהתנועות האלה אני רוצה לעשות שלושה דברים, ודווקא להזדקף בתוך האין אופק הזה:
.
❤ אני רוצה לפתוח את הקהילה הכותבת שהקמתי בפייסבוק ללא תשלום לכל מי שרוצה להיכנס לשגרת כתיבה ולקהילה עם כללים ברורים של משוב ושל עריכה. הקהילה הזאת היא נס שצמח בסגר, קשה להסביר איזה קסם מתרחש שם. היום בערב נערוך שם מפגש זום ונתחיל להבין איך ומה עומד להיות. אז עדכונים פה ובעמוד שלי בקרוב.
.
❤ אני רוצה לפתוח ביולי סדנה לכותבים מתקדמים לתלמידיי החרוצים שמסיימים בחודש הקרוב סדנאות שנתיות איתי.
.
❤ ואני רוצה לפתוח את המחזור ה -11 של הסדנה השנתית שלי לקיץ-סתיו-אביב הקרובים.
.
כל זה בלי להבין את האופק. אבל כן עם להבין מה אני רוצה שיהיה בו. שירה וכתיבה. אם בא לכם להצטרף לכתוב איתי, בתנועות קטנות ובנעות גדולות של הנפש, הלינקים לקבוצות הכתיבה בתגובות הראשונות.
נשימה ארוכה לכולכם. אהבה לכולכם. ומוזמנים ומוזמנות באהבה ❤
מיה טבת דיין 
הי אשמח להצטרף לקהילת הכותבים 🙂
תודה
קרן
Keren Kanir, Adv.
[horn&Co_logo] Amot Investments Tower, 2 Weizmann St., 24th Floor Tel-Aviv 6423902, Israel. Tel: +972-3-637 8200 Fax:+972-3-637 8201 E-mail: kkanir@hornlaw.co.il http://www.hornlaw.co.il
This email and any attachments are subject to attorney-client privilege or are otherwise confidential. The information contained therein is intended only for the person(s) named above. If you are not the intended recipient of this transmission, please notify us immediately and destroy the original message and all copies.
הי קרן, אפרסם פה את הלינק ואת מוזמנת כם לעקוב בפייסבוק (: