שירה של רקל ואסקז גילילנד, בתרגומי, פורסם היום בידיעות אחרונות. ואסקז גילילנד היא משוררת אמריקאית צעירה שפרסמה עד כה שני אוספי שירה. השירה שלה ישירה, חסרת פשרות, אבל גם טובלת בעולם דמוי אגדה שהיא טווה באלמנטים סוריאליסטיים. השיר הזה שונה משיריה הרגילים בכך שהוא אינו סוריאליסטי. הזעקה שלו כביכול פשוטה אבל מפלחת קרביים. והשאלה שהוא שואל, להבנתי, היא בעצם כיצד עלינו לחנך בנים בעולם החדש שאנחנו יוצרות? בעולם בו פמיניזם הנו ערך שלא רק נשים נאבקות כדי לשמר אלא גם גברים מכירים בו ומחונכים לאורו? בעולם בו נשים אינן נרצחות על ידי בני זוגן חדשות לבקרים כעניין שבשגרה.
בהזדמנות זו אני מזמינה אתכם לעקוב אחר ענת לב-אדלר (בפייסבוק או באינסטגרם) והמאבק הכלל ארצי שהחל ביוזמתה למניעת הרצח הבא.
שבוע טוב ובשורות טובות.
מיה טבת דיין 