כמה דברים אדומים מהיממה האחרונה שלנו בבית-
הראל ומתיאוס מפנים את הספה.
המשפך שנשאר מאחור.
עץ המייפל שהאדים ברגע האחרון.
הפטריה היפה, האיומה, הרעילה שהספיקה להרים ראש כבכל שנה, לומר לנו שלום.
כמה דברים צבעוניים –
הציור מהיום האחרון בבית ספר.
לוכד החלומות שכמעט שכחנו.
ותערוכה בשדה התעופה של ונקובר.
וזהו.
פירקנו בית,
נפרדנו מעץ
אנחנו מותשים
אבל התנועה כבר התחילה
יצאנו לדרך.
מיה טבת דיין 