המסע שלנו החוצה מהמטריקס – פרק 2

כמה תגובות קיבלנו על הפוסט הקודם… בפומבי ובפרטי, בסמס, ובמייל (ואם לא היינו חיים עכשיו בקנדה בטח גם היו מתקשרים, אבל המרחק הוא סוג של הגנה מטלפונים מצלצלים…)

תמיד יש איזה שוק מכך שלכל אחד יש דיעה על מה שאתה עושה בחיים שהם, אחרי הכל, שלך

.

רובם המוחלט של המגיבים אמרו: ההצלחה שלכם היא הצלחה שלנו, כשתגיעו ליעד אנחנו מצטרפים אליכם.

למדנו מזה עד כמה אנשים במעגלים הקרובים לנו מתרגשים מהמחשבה על אורח חיים אחר.

כמה אנשים חווים את אורח החיים הנוכחי כלא מיטיב- עם הגוף, עם הנפש, עם המשפחה, עם האיזון האישי.

לקבל כל כך הרבה תמיכה זה פוש ענק. זה מחזק כמו גל בים שעם התנופה שלו אפשר לגלוש במהירות ובקלות למרחק. ובאותו זמן זה גם צובט בלב: כל כך הרבה אנשים מרגישים שהם חיים לצד החיים שהיו יכולים להיות להם.

במרחק נגיעה אבל מעבר לתהום של פחד.

קיבלנו גם תגובות רבות מאלה שכבר עושים את זה, יצאו מהמטריקס ומגששים את דרכם בחיים החדשים. כתבה לנו משפחה שעברה לתאילנד, משפחה שגרה על ספינת נהרות באירופה, משפחות שנשארו בארץ אבל שינו את חייהןבמעט או מהיסוד, זוגות בלי ילדים ומשפחות מרובות ילדים. כתבו והציעו לעזור, לייעץ, ללמד, לתמוך.

איזו קהילה מרגשת, יצירתית, מלאת תעוזה וממלאת בהשראה!

הרגשנו שמרגע שהכרזנו בפני היקום ובפני העולם שאנחנו בדרך, העולם מיד שלח אלינו שותפים למסע.

בואנה, איזה עולם נהדר זה!

והיו כמובן מגיבים מזן שלישי:
המודאגים, ששאלו: ממה תחיו? מאיפה יבוא הכסף? (אמרנו שאנחנו בבית אבל האם אמרנו שלא נתפרנס?).
הספקנים והציניים, שאמרו: אם זה היה כל כך קל כבר מזמן כולם היו עושים זאת.

ואלו שביקשו בכל מחיר להוכיח לנו שאנחנו טועים.

בעבר היינו מתווכחים עם כאלה בחזרה, משכנעים בצדקת דרכנו, אולי לוקחים ללב ונבהלים ונסוגים.

אבל הפעם קורה משהו שונה.
אנחנו רואים גם בהם שותפים.

הדאגנים מבטאים בדאגה שלהם אהבה אמיתית כלפינו. הלא מי שלא אוהב אותך לא דואג לך. ואנחנו בורכנו בכמה דאגנים גדולים שאוהבים אותנו אהבה גדולה.

הציניים מביעים את הבהלה של עצמם, וזה בסך הכל אנושי מאוד ואפילו חמוד.

ואלו שמשכנעים אותנו בצדקת המטריקס – ובכן, לכם חברים יש לנו רק משהו אחד לומר: המטריקס דואג יפה מאוד לעצמו. תדאגו אתם לעצמכם.

ובפוסט הבא ננסה לענות על חלק מהשאלות הרבות רבות ששאלו אותנו ולתאר קצת את המסע שלנו עד עכשיו.

[הפוסט הוא חלק מסדרת פוסטים שפורסמה לראשונה בפייסבוק באוגוסט 2016]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s