1. השבוע מישהו פרסם בפייסבוק שאלה: ״נשים, אם כל יום היה סגר רק על גברים, בין 8 בערב ל 8 בבוקר, מה הייתן עושות אחרת

לפני כמה ימים התעוררת בבוקר עם חיוך. אמרת שחלמת את החלום הכי טוב שאי פעם היה לך. מיהרת לכתוב אותו כדי לא לשכוח. תתני רק

1. כבר שבועיים אנחנו בבית. הסתגרנו עוד לפני שסגרו את בתי הספר, כי חשבנו שככה נוכל אולי להמשיך לעזור לשני הסבים ולסבתא שנמצאים בקבוצת סיכון.

1. חזרנו לארץ היישר ל"שנת בת מצווה" בכיתה של אביגיל. בכלל לא ידעתי שקיימת שנה כזאת. אבל מהר מאוד למדתי. צורפנו לקבוצת וואטסאפ: "אימהות ובנות

1. ביום שישי ערכנו אזכרה לאמא שלי. זה תמיד קצת משונה כי לא באמת ברור לנו מה לעשות שם. אף אחד מאיתנו לא נמנה על

1. שנתיים לפני שאמא שלי מתה, עמדנו ליד השיש במטבח של ביתה ואמרנו זו לזו שאין מה להפסיד. היא היתה כבר חולה אז, בשלב שבו

1. לפני כמה ימים התקשרו מבית ספר ואמרו שלאביגיל כואבת הבטן. כשהגעתי לקחת אותה היא כבר עמדה במזכירות עם הילקוט. מהעפעפיים הרטובים שלה אפשר היה

1. לא עשינו תכניות לחנוכה. לא קייטנות, לא גני חיות, לא מופעים, הוזמנו לשתי הדלקות נרות ושתיהן נופלות על אותו ערב. "שארשום את הבנות שלך

1. את כל השבוע שעבר בילינו בבית חולים דנה לילדים. הגענו עם דלקת אזניים רגילה שהתעקשה לא לעבור ומצאנו את עצמנו עם בית חולים שעומד

1. בשני בבוקר התעוררנו לצפירת האזעקה. הראל הוציא את הילדות מהמיטות וזירז אותן לכיוון הדלת. לא היה להן מושג מה קורה. הן לא שמעו אזעקה