היגיון

 

לִבִּי אִלֵּם מִגַּעְגּוּעִים
גַּם מוּל הֶהָרִים הַמַּלְבִּינִים
בִּקְצוֹתֵיהֶם
וּמוּל הַמַּיִם הַיְּרֻקִּים כְּמַרְאוֹת.

הַשָּׁמַיִם מַיְשִׁירִים אֶת מַבָּטָם אֵלַי בְּחֶמְלָה.
אֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת עַנְנֵיהֶם
וְאֶת עַרְפֶל הַחוֹף,
ואֵינֶנִּי אוֹהֶבֶת אֶת מִסְדְּרוֹנוֹת הַבָּתִּים
אַף כִּי יִהְיֶה עָלַי לָגוּר בְּאֶחָד מֵהֶם —
כִּכְלוֹת הַכֹּל
נָסַעְתִּי עַד לְכָאן

לַהֲפֹךְ אֶת הַמֶּרְחָק מִמֵּךְ
לְהֶגְיוֹנִי.

 

[מתוך "ויהי ערב, ויהי תוהו"]