אודות

ד"ר מיה טבת דיין פרסמה רומן אחד ושני ספרי שירה. ספרה "אלף שנים לחכות" (כנרת, זמורה-ביתן, 2011) היה רב מכר וזכה לשבחי הביקורות. ספר שיריה "ויהי ערב, ויהי תוהו" (פרדס, 2015) – פואמה ארוכה לאמה שנפטרה, זכה בציון לשבח מטעם פרס קוגל לשירה. ספר שיריה השני "לאן שנצוף שם בית" ראה אור בראשית 2018 והוא הספר ה-30 בסדרת "כבר" של מוסד ביאליק.

על יצירתה זכתה טבת דיין בפרס היצירה ע"ש ראש הממשלה לוי אשכול לשנת 2018.

שיריה פורסמו בעיתון הארץ, ידיעות אחרונות, כתב העת משיב הרוח, מאזניים, החוטם, אספקלריה וקפל, תורגמו לאנגלית ולגרמנית ופורסמו בבימות שונות, ביניהן Modern Poetry in Translation, Literary Review of Canada, Asymptote, הולחנו על-ידי מגוון יוצרים וכן השתתפו בתערוכות שונות ביניהן "שיחות עם אמי המתה" (תיאטרון תמונע, 2014), "נשים, תודעה, עוצמה 2" (אודיטוריום חיפה, 2015), "פרידה" (גלריה חנינא, 2016).

טבת דיין נולדה בתל אביב, גדלה בהוד השרון, ומאז עברה כשלושים בתים בארבע יבשות שונות. אורח החיים של מסע ונדודים מהווה השראה לכתיבתה, במקביל לחקירה מתמדת של מושג הבית – זכרונות בית הילדות, הבית שהתפורר עם מות אמה והבית המתגלה במקומות מפתיעים דווקא בתוך המסעות.

היא בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת תל אביב. את עבודת הדוקטורט שלה כתבה תחת מלגת הנשיא והרקטור של אוניברסיטת תל אביב, בהנחייתם של חתן פרס ישראל, פרופסור דוד שולמן מהאוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור שלמה בידרמן מאוניברסיטת תל אביב. בעבודה זו תרגמה את היצירה הסנסקריטית השירית הגדולה The Naishadhiya-Caritam מסנסקריט לאנגלית וכן ניתחה יצירות אמנות שנלוו ליצירה זו.

מאמרים אקדמיים פרי עטה פורסמו בישראל, ארה"ב והודו. בשנת 2012 לקחה חלק בכתיבת קטלוג התערוכה "צפיפות החומר" במוזיאון תל אביב לאמנות, שהציגה אמנות עכשווית מהודו וכן הרצתה במוזיאון תל אביב והנחתה סדרת מפגשים במסגרת תערוכה זו.

היא לימדה בחוגים לפילוסופיה וללימודי מזרח אסיה באוניברסיטאות תל אביב, חיפה וקולומביה הבריטית בונקובר, קנדה וזכתה בפרסים על הצטיינות בהוראה. שיעוריה התמקדו בספרות ושירה סנסקריטית, מעמד האישה בהינדואיזם הקלאסי והמודרני וביטויים של רעיונות דתיים בתרבות הקלאסית והמודרנית.

טבת דיין נשואה להראל, ומגדלת שלוש בנות. היא מחלקת את זמנה בין ישראל וקנדה.

מיה טבת דיין בויקיפדיה

למעבר לעמודי הספרים